״הפרעת חרדה״ היא למעשה שם קוד. שם קוד למצבים רבים ושונים בהם האדם נאלץ להתמודד עם חוויות שונות מבוססות פחד- כאשר בפועל חוויות אלו אינן ״מצדיקות״ את התחושות הקשות שחש במהלכן. הפרעת חרדה פוגעת בתפקודים שונים, מייצרת הימנעויות ובכללי פוגעת משמעותית באיכות החיים.
אל לנו להתבלבל- כולנו חווים חרדות בעוצמות שונות במהלך חיינו. חרדה היא רגש חשוב מאוד, הישרדותי, שתפקידו לאורך האבולוציה הוא לאותת על סכנות ולהתריע מפני אובדן איזון. אך כשחרדה נחווית בעוצמה גבוהה לאורך זמן רב, או אם תרצו, ״יוצאת משליטה״ ופועלת ללא הרף- היא עלולה לפגוע בתפקוד האדם ולהשפיע על איכות חייו בצורה משמעותית.
חרדות עשויות ללבוש צורות שונות ולהתבטא בדרכים מגוונות. הסיבה המרכזית לדבר היא השוני בנינו בני האדם, על המבנה שלנו, אירועי חיים וגורמים נוספים. אצל אדם אחד החרדה יכולה להיות מפני אינטראקציות חברתיות, ואילו אצל האחר מפני טיסות,
יש מי שיסבול מחרדה בכל פעם כשיגיע למקום מסוים, ויש מי שביום בהיר יתחיל לסבול מחרדות ״ללא סיבה״. לחרדות כאמור, צורות רבות. חרדות עשויות להתקיים לא רק על מבוגרים, אלא גם על ילדים ואפילו תינוקות.
חרדה, פחד- מה ההבדל?
כלל אנשי מקצוע למדו כבר לפני זמן רב להבדיל בין פחד לבין חרדה. פחד מוגדר כתגובה פיזיולוגית-פסיכולוגית לאיום של ממש.
כשכלב גדול רץ לעברנו במפתיע, כשהמעלית שעלינו בה לפתע החלה להרעיש ולרעוד, הגוף שלנו בתיווך הנפש יקלטו חיש מהר את האיום ויכניסו אותנו למצב של דריכות לקראת ההתמודדות עם האיום שנוצר באמצעות מנגנון שכולל בתוכו שלושה מצבים: בריחה, הכנה למאבק או קפיאה במקום.
חשוב לזכור שמנגנון זה מצוי בכל אחד מאיתנו, ולא ׳שואל אותנו׳ האם לפעול או לא. למעשה זוהי התגובה הטבעית של הגוף במפגשים עם איום ממשי. לעומת זאת, חרדה מוגדרת כתגובת פחד חזקה מאוד שלרוב תתבסס על *עצם הציפייה לאיום כזה או אחר שעשוי להגיע בקרוב. באופן מעניין, התגובה הפיזיולוגית המתעוררת בנו בעת חרדה למעשה לא נוצרת ממפגש עם סכנה ממשית כזו או אחרת (דוגמת המעלית או הכלב). לצורך ההמחשה והקידוד הסופי של שני המושגים (פחד וחרדה), דמיינו אדם שזה עתה גילה שהוא נמצא בעיצומו של שוד. כל ניסיון שיעשה, בין עם לברוח, בין עם להילחם ובין עם לקפוא על מקומו- יחשב לתגובת פחד טבעית והגיונית. אך כאשר אותו אדם יגיב באותה עוצמה עם הגעתו לחוף הים, בכניסה לקולנוע או בדייט, תגובתו תחשב לתגובת חרדה. ובקיצור, חרדה היא לא אלא תגובת פחד אשר *אינה תואמת את הסיטואציה הממשית.
חרדה- תסמינים
ראוי לזכור שתסמיני החרדה מתחלקים לארבעה סוגי סימפטומים:
רגשיים, פיזיולוגיים, התנהגותיים וקוגניטיביים. למען הבידול והסיווג אמנה מספר סימפטומים רנדומליים מכל סוג, אך חשוב לציין שהרשימה של כל סוג כוללת בהחלט תסמינים נוספים.
סימפטומים רגשיים
- חוסר אונים
- בלבול
- פחד עוצמתי
- חוסר שקט
סימפטומים פיזיולוגיים
- רעידות
- הזעה מאסיבית
- דופק מואץ
- כאבי בטן
סימפטומים קוגניטיביים
- מחשבות ״אימה״ (״אני הולך למות״, ״אני כנראה משתגע סופית״, ״לא אחזור לעצמי לעולם״)
- מחשבות בעלות גוון פראנואידי (״אני חייב לברוח לפני שאפגע״, ״הנה, הדבר הרע ממנו כל כך חששתי הולך לקרות בכל רגע״)
סימפטומים התנהגותיים
- המנעות או פחד מסיטואציות או מקומות בהם התרחשו או עשויים להתרחש התקפי חרדה
אם אי פעם שאלתם את עצמכם מדוע יש אנשים שסובלים מהפרעות כאלו או אחרות, בדגש על הפרעות חרדה, ומדוע יש אנשים ׳עם מזל׳ שאינם סובלים- תשובתי לא תפתיע את מי שמכיר אותי: כל הפרעה או מחלה תלויה במספר גורמים המשולבים אלו באלו. כל הפרעה או מחלה מורכבות מהיבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסוציאליים- בדגש על הפרעות חרדה. ולהורים שבקהל אוסיף תובנה ייחודית:
לעיתים חרדות עשויות להיות מלוות בחוויות מתגמלות. כשזה קורה, הדבר עשוי להשפיע בהחלט על התדירות והקיום הכללי של החרדה. ילד שלומד כי התקפי חרדה עשויים להקנות לו זכויות יתר, הגמשה בחובות ובגבולות ובכללי יותר תשומת לב, עשוי לאמץ לעצמו (במרבית המקרים באופן לא מודע) דפוסי חרדה אותם יחווה כממשיים, מבלי שהוא או אתם תהיו מודעים לרווח המשני שמתקבל בכל פעם.
חרדות אצל ילדים
בלי צל של ספק הפרעת חרדה היא לאחת ההפרעות הרגשיות השכיחות ביותר בקרב ילדים. זהו המקום להדגיש שישנה חשיבות בזיהוי והפרדה בין הפרעת חרדה לבין פחדי ילדות המופיעים כחלק נורמטיבי מתהליך ההתפתחות. פחדי ילדות המופיעים כחלק נורמטיבי מתהליך ההתפתחות יתבטאו לרוב באמצעות פחד מחושך, פחד מפני מפלצות/ליצנים ורעשים חזקים (ועוד). מקורם של פחדים אלו הם לרוב בעקבות גילו הצעיר, והקושי המובנה שקיים בתקופת חיים זו להבחין בין דמיון למציאות. כאשר מדובר בפחדים מהסוג, נוכחות ההורה לכשעצמה, כל זמן שתהיה עקבית ומכילה, תביא לרגיעה והפחדים יעלמו באופן טבעי. לעומת זאת, במצב של הפרעת חרדה, ההשפעה תהיה מורגשת ומקיפה יותר על חיי הילד ועל משפחתו.
ילדים הסובלים מבעיות חרדה נוטים לסבול ממצוקה רבה סביב אירועים, סיטואציות וגורמים נייטרלים, כאשר הפחד בשלושה היבטים מרכזיים
מצוקה – הילד מפגין מצוקה, סבל ותסכול סביב התמודדות עם גורמי החרדה. יש מקום לציין בקצרה, שילדים הסובלים מהפרעת חרדה יהיו בעלי נטייה להימנעות כללית. נטייה זו פוגעת ברבות הזמן בתפקוד הכללי ומשפיעה על ההיבטים השונים לרבות החברתיים והלימודיים. כדור השלג לא נעצר בכך, וכמובן פוגע גם בשגרה המשפחתית.
משפחה לילד עם הפרעת חרדה עשויה למצוא את עצמה בוויתורים בלתי פוסקים לטובת הילד הסובל ועם רצון (שגוי) להקל על מצבו. כך נוצר מצב בשם ״ברית החרדות״: החרדה של ההורים/המשפחה מפני התקפים וסבל עתידיים אצל הילד כורתת ״ברית״ עם החרדה של הילד ובכך למעשה מתקיימת תקשורת רציפה-עקיפה בין ההורים/משפחה לבין הילד שפוגעת משמעותית באיכות החיים.
מהן הדרכים לטיפול בחרדה?
תלוי את מי תשאלו. ישנן שיטות רבות לטיפול בחרדה, אך גם במקרה של ההפרעה הספציפית הזו- ישנן מספר גישות ״מצטיינות״.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT
אחת משיטות הטיפול הנפוצות והיעילות ביותר בחרדה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. גישה זו יוצאת מנקודת הנחה כי חרדה נוצרת, משתמרת ומחמירה על רקע דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים.
CBT בחרדה היא שיטת טיפול קצרת מועד וממוקדת, בה המטפל והמטופל מזהים את דפוסי החשיבה וההתנהגות הבלתי יעילים ופועלים יחד לנטרולם, באמצעות מספר אסטרטגיות, כמו זיהוי הטיות חשיבה והצעת אלטרנטיבות מועילות, חשיפה הדרגתית, תרגול אסטרטגיות להרגעה עצמית, והגברת סף הסבילות לחרדה.
טיפול פסיכו-דינמי בחרדה
טיפול דינמי בחרדה מתבסס על ההנחה כי חרדה מבטאת קונפליקטים רגשיים לא מודעים, אשר באים לידי ביטוי דרך הסימפטומים החרדתיים. בהתאם לתפיסה זו, טיפול דינמי אינו מתמקד בהפסקת החרדה אלא בניסיון להבין את הגורמים העמוקים אשר הביאו לפריצתה. דרך התבוננות והבנה מעמיקה של גורמי החרדה ושל התפקיד שהחרדה משרתת, תחול במקרים רבים ירידה משמעותית בעוצמת ותדירות הסימפטומים.
הדרכת הורים
במקרה של הפרעת חרדה אצל ילדים, הדרכת הורים היא לקריטית בתהליך הטיפול וההתמודדות. במסגרת טיפול זה, לומדים ההורים טכניקות ואסטרטגיות התמודדות שעשויות להיות מועילות מאוד בתהליך ההתמודדות האישי של הילד. במקרה זה- ידע הוא בהחלט כח עזר קריטי.